אגרת ביוב

בעקבות שינויי חקיקה, שנכנסו לתוקף ביולי 2014 , מחויבות המועצות האזוריות לפעול עפ"י "כללי הרשויות המקומיות (ביוב) (תעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד)".
כללים אלה חלים על כלל המועצות האזוריות בישראל ומשנים את אופן חישוב אגרת הביוב.

עד היום תשלום אגרת הביוב היה קבוע ואחיד לכל נכס בסכום קבוע לכל שנה.
בשיטת החישוב החדשה, נדרשת המועצה לחייב את תושביה באגרת ביוב בהתאם לצריכת המים של כל צרכן.
לכל קוב מים נקבע תעריף המתבסס על תחשיב שנערך במועצה בסיוע חברה מקצועית בתחום.

ברור כי לא כל צריכת המים עוברת בסופו של דבר אל מערכות הביוב ולכן לא נכון לחייב באגרת ביוב עבור כל צריכת המים.
הדבר נכון בפרט לבתים פרטיים עם גינות, שהמים שלהם לא מגיעים למערכת הביוב.
לפיכך החיוב בגין אגרת הביוב יבוצע בהתאם למנגנון "חורף-קיץ", לפיו כל נכסי המגורים במועצה ייהנו מהקלה בכמות המים שנצרכה.

תקופת החורף – חודשים דצמבר-מרץ:
בתקופה זו, בה הגינות אינן מושקות, יחויב הביוב לפי 90% מצריכת המים בפועל.

תקופת הקיץ – חודשים אפריל-נובמבר:
שיטת החישוב החדשה מתחשבת בעובדה כי בתקופת הקיץ השימוש במים גדל עקב השקיית הגינות.
לכן, בתקופה זו החיוב לא יתבסס על צריכה בפועל, אלא על ממוצע הצריכה בחודשי החורף.
במידה ויצרוך פחות מהממוצע הצריכות בחורף - יחויב בהתאם לצריכה.
יש לציין כי חישוב הממוצע יתעדכן בהתאם לצריכה בכל שנה.

על פי מנגנון "חורף-קיץ", צריכת המים תחויב על פי תעריף אגרת הביוב המשקף את עלות הטיפול בשפכים בפועל במועצה.
נתוני צריכות המים יועברו על ידי ספקי המים, יותאמו לנכסים הרשומים במערכת הגביה של המועצה וכך המועצה תוכל ליצור חיוב המתאים לכל משלם.
חשוב לציין, כי החיוב הינו על פי הצריכה במד המים ולכן במידה ואין מד מים נפרד לכל נכס אשר מחויב בארנונה, אגרת הביוב תשולם על ידי הנישום שמד המים הראשי הרשום על שמו ועל פי הצריכה הנמדדת במד מים זה, כפי שקורה לדוגמא בנחלות במושבים בהם יש יותר מבית אחד.

כפי שנהוג בכל מועצה ומועצה לגבי חיוב הארנונה - לרוב מקובל פעם בחודשיים.